אין באמת "מתכון" אחד שמתאים לכל ילדי גיל 3, או לכל ילדי גיל 4. ילדים מתפתחים בקצב שונה, ולכן כשאני בונה פעילות לגיל הרך אני מסתכלת לא רק על הגיל שכתוב בהזמנה, אלא גם על הילדים שנמצאים מולי.

ועדיין, יש כמה הבדלים שמאוד עוזרים לי לתכנן את ההפעלה.

בגיל 3 אני מחפשת הרבה חזרתיות, תנועה, חוויה חושית ודברים שקל להבין גם בלי הסבר ארוך. סיפור קצר, שיר עם תנועה, חפץ מסקרן, חיפוש או משימה פשוטה יכולים לעבוד מצוין. בגיל הזה לא צריך למהר להפוך את הילדים לקהל שיושב ומקשיב לאורך זמן. הם לומדים דרך הגוף, המשחק וההתנסות.

בגיל 4 הדמיון כבר יכול להפוך למנוע שלם של פעילות. ילדים בגיל הזה יכולים להיכנס לתפקיד, לדמיין שהם דמות אחרת, להשתתף בעלילה ולפתור משימות פשוטות יחד. זה גיל שאני מאוד אוהבת לעבוד איתו, כי אפשר לקחת רעיון קטן ולהפוך אותו להרפתקה של ממש.

בגיל 5 אפשר בדרך כלל לבנות עלילה מורכבת יותר, עם רצף של אירועים, חוקים, משימות ושיתוף פעולה. ילדים בגיל הזה כבר יכולים ליהנות מאוד מתחושה שיש להם מטרה משותפת ושהפעולות שלהם משפיעות על מה שקורה בסיפור.

אבל אני תמיד משאירה מקום לגמישות.

כי גם בתוך אותה קבוצת גיל יכולים להיות ילדים שמדברים בלי סוף וילדים שצריכים זמן, ילדים שאוהבים לרוץ וילדים שמעדיפים להתבונן, וילדים שמיד מבינים את המשחק לצד ילדים שצריכים לראות אותו פעם אחת לפני שהם מצטרפים.

לכן מבחינתי השאלה היא לא רק "בני כמה הילדים?", אלא גם "מי הילדים שנמצאים כאן עכשיו?"

היכולת לשנות קצב, רמת קושי או דרך השתתפות תוך כדי הפעילות היא חלק גדול מהעבודה שלי.