אין אורך אחד שמתאים לכל יום הולדת.

כשמדברים על ילדים בגיל הרך, לפעמים מתייחסים ל"משך קשב" כאילו יש שעון שאומר בדיוק כמה דקות ילד יכול להקשיב. המציאות הרבה יותר מורכבת.

ילד יכול להתרכז במשך זמן מפתיע כשמשהו באמת מעניין אותו, אבל להתנתק מהר מאוד מפעילות שלא מתאימה לו.

לכן אני מעדיפה לחשוב על קצב ולא רק על זמן.

גם בתוך הפעלה אחת כדאי שיהיו שינויים: רגע של סיפור, אחריו תנועה, משימה, שיר, גילוי, משחק ושוב רגע שבו מתקדמים בעלילה.

בגיל צעיר, המעברים האלה עוזרים לשמור על מעורבות ולאפשר לילדים שונים למצוא את הדרך שלהם להיכנס לפעילות.

ולכן כשאני מתכננת הפעלה, אני לא שואלת רק "כמה זמן יש לי?"

אני שואלת: מה הילדים עושים בכל רגע?

כי 45 דקות שבהן הילדים פעילים, סקרנים ומעורבים יכולות להרגיש קצרות מאוד – בעוד שעשר דקות של פעילות שלא מתאימה לקבוצה יכולות להרגיש כמו נצח.